רושם ראשוני , תמיד בחיוך סתמי.
כל יום איתם, דיבור שטותי.
הולכים ברחוב, ללא משא כאוב,
והיום שלי שוב לא חשוב.
האם זאת הדרך שלהם להתחבא?
האם כל סטיגמה בראשם תתבטא?
יפיצו אותה מחוסרי ההרפתקאות
יכתבו אותה ללא משמעויות.
יתנו לחבריהם לקרוא בקולי קולות.
אינם הם מבינים את דרכי החיים,
את צעדי האחרים.
מסתכלים עלייהם כעיוורים,
אז הם קוראים להם "משונים".
מוסיפים גם את המילה "משוגעים".
אם יביטו מאותה נקודת מבט שלהם,
במלוא רצינותם,
יאבדו את עשתונם.
רושם ראשוני , תמיד בחיוך סתמי.
כל יום איתם, דיבור שטותי.
הולכים ברחוב, ללא משא כאוב,
והיום שלי שוב לא חשוב.
האם זאת הדרך שלהם להתחבא?
האם כל סטיגמה בראשם תתבטא?
יפיצו אותה מחוסרי ההרפתקאות
יכתבו אותה ללא משמעויות.
יתנו לחבריהם לקרוא בקולי קולות.
אינם הם מבינים את דרכי החיים,
את צעדי האחרים.
מסתכלים עלייהם כעיוורים,
אז הם קוראים להם "משונים".
מוסיפים גם את המילה "משוגעים".
אם יביטו מאותה נקודת מבט שלהם,
במלוא רצינותם,
יאבדו את עשתונם.