אל תכאיב לי
תשמור עלי בבקשה
מספיק כאן נשבר ואספתי את החלקים לאחד.
קרע ועוד קרע והתפרים נפערים לאט.
תבנה חומה ללא מגדל
אל תצפה בי מרחוק
אל תפרוש כנף,
תשאר כאן.
אל תעזוב אותי להשתנק לבד.
אם הענקתי את כולי לאחד
ארצה שזה ישאר תמיד בידיים בטוחות
כי נפשי אינה יכולה לשאת את הכאב כך.
באזלת יד והתרפסויות,
הסטרס עולה ואיתו הבטן כאובה.
אנא הישאר
אילולא, תבוא דם על תשוקתי.
כשהחושך יישא באחריות
והאור ינוס במהירות
אף אחד לא יציל אותך
אף אחד לא ירצה להיות בסביבתך
אתלה על עץ פורח
ואטוס על מטוס פרוע .
זהו רק שיכרון מכאב טמוע.
אך אין פואנטה לסיפור הקטוע.
;){kind=link}