ברגליים קרות ויציבות,
להכנס אל תוך ים של מחשבות,
כל פסיעה שמתקרבת אל עבר עולמות חדשים,
החום מתחיל לעלות.
להרגיש את המים זורמים על העור,
כל טיפה שניתחת על הזרוע מרגיע אותך באיטיות.
האוויר מתחמם לאט לאט,
עד שכל החדר מוצף אדים וטיפות טל קטנטנות.
המים מתחילים לשרוף בנעימות חמימה,
והראש שקט הוא מדממת הנטיפה.
הלב מתחיל לרוץ לו מהחום,
המוח רוצה כבר להגיד שלום.
הראש כבר לא מפוקס, קשה לנשום,
רוצה רק להרגיש את העילפון.
ומה יקרה בעילפון ?
האם בנפילה הראש יחבט בקיר?
ומהמכה לא יהיה אפשר להתעורר ברגיל?
בזמן ההתמכרות לחניקת האדים מסביב שמציפה עייפות,
עצימת עניים בנתיים תאגור עוד סבלנות.
צריך להתיישב על הרצפה ,כי קשה לשאוף
ולמחוק את כל המחשבות השליליות שתפסו בראש מעוף.
צריך לסגור את הברז ולמחוק את הטשטוש המקשה.
בכדי להצליח לעמוד שוב ושוב.
השאלה שעולה היא למעשה:
מותר לוותר כששום דבר לא חשוב?..
;){kind=link}