כמה כאב וכמה יופי חבוי בסבל הזה.
אינך מבין עד כמה ענייך יפות כשהם עכורות.
הלילה מביא איתו שיכרון חושים החושך כל כך מדהים.
השריטה על העור כה מהפנטת,
הצמרמורת את גופי מחבקת.
השנאה מתקבעת אין בה מוצא כי לה אני שומעת.
הכישלון מרתק ועל מחשבותייך הוא מתעלק.
הדמעות שלך מלאות אכזבות קטנות ושקופות,
אתה לא שולט ברגשות.
הפחד משתק, גורם לראייה להישחק.
הלב שלך רעב, את יום הדין הוא כותב.
מסתכלת מהצד כדי לראות איך תתמודד.
עוד כמה ניסיונות של משחקים חדשים באנשים- כל כך משעשעים .
המכה הנפשית לא כואבת.
האי אכפתיות לא צורבת.
האכפתיות לה לא קיימת.
ועליי לא רואים שום צלקת.
;){kind=link}