עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

להחביא, את מחשבותייך
להסתיר, את תשוקותיך
להתרחק, מטעויותייך
להשלים, עם עצמך
לראות, את האופטימיות
להחזיק, בתקוותיך
לשחרר, את האהבה
לחשוב, עם עצמך
לקבל, את השונה
להתגבר, על התאווה
להכיל, את המידע
לשאול, בצורה תמימה
להתמיד, במשימותיך
להקשיב, לכל אחד
להסתגל, לסביבה
לשנות, את הרגלייך
ללכת, עם כולם
לדבוק, בערכים שלך

ולא לתת לאף אחד להסית אותך מהדבר שבו כל כך השקעת במהלך השנים.
חברים
.lucyThe darkIM ALDo what I wantרות.Lucifer
its just me .דוןZippers
נושאים
כאב  (2)
קטע קצר  (2)
שיר  (1)
scorpion

נולדתי בחורף, בנובמבר , אני מזל עקרב
אומרים עלינו שאנחנו מתחלקים ל2
אלה שעוקצים אחרים, ואלה שעוקצים את עצמם.
אני כנראה מאלה שעוקצים את עצמם.

אני שומרת הכל מבפנים, עוקצת את עצמי, מטיחה על עצמי ביקורות קשות, שאני לא טובה, מכוערת, חסרת אופי, אני יודעת שזה לא טוב, אבל אני פשוט לא יכולה להשתחרר מזה. וכל סוד ,כל מחשבה - לא משתפת עם אנשים , כזאת אני סגורה, למרות זאת זה לא אומר שאני לא יכולה להיפתח לאחרים. אני יודעת למי להיפתח ולמי לא ואני נזהרת מזה מאוד

ושוב, אין לי למי להיפתח עם מי להתייעץ ,ממי לקבל חיזוק
הכי קשה לי, מול מי להתפרק, אז אני מתפרקת בתוכי, וזה לא יוצא ,זה נאגר ונאגר.. ומי יודע מתי אני אשתחרר.
בבקשה
09/09/2017 01:18
Lili

אל תכאיב לי
תשמור עלי בבקשה
מספיק כאן נשבר ואספתי את החלקים לאחד.
קרע ועוד קרע והתפרים נפערים לאט.

תבנה חומה ללא מגדל
אל תצפה בי מרחוק
אל תפרוש כנף,
תשאר כאן.
אל תעזוב אותי להשתנק לבד.

אם הענקתי את כולי לאחד 
ארצה שזה ישאר תמיד בידיים בטוחות 
כי נפשי אינה יכולה לשאת את הכאב כך.
באזלת יד והתרפסויות,
הסטרס עולה ואיתו הבטן כאובה.
אנא הישאר
אילולא, תבוא דם על תשוקתי.

כשהחושך יישא באחריות
והאור ינוס במהירות
אף אחד לא יציל אותך
אף אחד לא ירצה להיות בסביבתך
אתלה על עץ פורח
ואטוס על מטוס פרוע .
זהו רק שיכרון מכאב טמוע.
אך אין פואנטה לסיפור הקטוע.



0 תגובות
לעד
29/07/2017 16:20
Lili
אני לא רוצה להיות כבולה,
או לנשום עוד נשימה.
ההודאה האחרונה שתצא מפי,
אולי לא תהיה הכי חכמה
תסיט את הכאב הצידה 
הרחק ממסתור הסודות מתחת לאדמה.

זה היה היום לסלוח ולשכוח,
אך למה לסלוח אם יש סיכוי להפגע שוב?
למה לבחור בדרך הקשה 
אם אף אחד לא רוצה לחיות עם חרטה.

גם אם תשחרר אותי לא תפסיק לשאול
אז תן לי לענות לך חד וברור,
תפסיק לשחק במקום להאבק
יש דברים שהם לעד
אז הכי טוב שתעזוב אותי בצד.

1 תגובות
גאות ושפל
29/05/2017 00:35
Lili
הולכת על החוף בשקיעה, 
והרוח את שערי מעיפה
בשעת ערב, שעת דמדומים מרהיבה.

השמיים בגווני אדום-כתום אט אט מתכסים
ורגליי משתכשכות במים הקרירים.
משחקת לי בחול הרטוב הנוזל בין אצבעותיי
בזמן שאני מרגישה את מי המלח ממש מתחת לרגליי.

כמה רגעים כאלה עוד ארוויח עד שהלבנה תארח לי חברה,
עד שתופעת גאות והשפל תגיע ותקח את גופי איתה.
איך הכל משתנה כל כך במהרה..

אין דרך חזור מן החוף השומם,
כשהגל הזה את דרכי החוצה בולם.
איני יכולה לאחוז בקרקע ופשוט לברוח,
כשהגאות הזו תמיד מושכת אותי אחורה.

כשהמים מכסים את פניי, 
כשקיר מים במהירות לעברי מתקדם,
צוללת אל המעמקים בכדי איתו לא להתמודד.

אך למרות שהחוף נראה כל כך קרוב, 
לא אוכל לחזור, כי שוב אסחף לי לאחור.
חסרת אוויר ומלאת ייאוש,
ועניי כבר שרויות בטשטוש.

אין טעם להמשיך להאבק,
את האמת רואים,
גופי כבר שובק.



0 תגובות
לברוח
27/04/2017 19:29
Lili
להתרחק מכל מה שמציף,
לנוס מן המים והרוח כמו מאש.
לבעוט בכל מי שלצידי
כי קשה כבר לשאת את זה.
שרוצים להסתיר את ההבעות
כדי שלא ידעו מה אתה חושב.
שאני אוכל לשבת לבד בנחת
רק כאשר מוחי יהיה בוער.

לפחד עד דמעות מהניצוץ
שיכול להופיע לאחר עשור.
לפחד ממנו כי את יודעת,
שאין דרך חזור.

להחזיק את גופך ישר 
במטרה על הרצפה לא ליפול,
כי אם תיפול ..
לעולם לא תעבור עוד שום מכשול.

לפחד עד דמעות,  
אז.. להשתיק את היכולת להשתנות,
למחוק כל תקווה,
כדי לא להגיע שוב להתחלה.
פשוט להיות שלווה.

0 תגובות
אשליות
17/04/2017 20:50
Lili
בחלום בלהות
תשכח את כל מה שהכרת עד היום, 
שפיות ואוויר נקי 
מנוחה ועניים עצומות ללא תכלית.
כמובן שליטה עצמית.

הנאה משקיעת השמש,
מחיות הצמחייה,
תתפלא עכשיו מהיופי של הוורדים האדומים
כי בקרוב הם נובלים,
מדממים.
וגוססים.

אתה תוכל לראות את המלאכים טובעים 
וכשאתה קורא בקולם - נחנקים.
יצורים לוחשים את שימך בקול מצמרר
ואת נשמתך מחללים.
תצעק, תן לזה לצאת
כי זה לא ייגמר עכשיו.
שלום,
תתרגל לחיים החדשים.

0 תגובות
סתם עוד יום יפה
03/04/2017 13:08
Lili

זה סוף סוף ההתחלה של יום חדש,
הריח השרוף מסביב לעצים עדיין מורגש.

האדמה מהשרפה של אתמול מתחדשת עם הזריחה,
הלהבות האחרונים מתכבים ומפנים את המקום לפריחה.
כל נפש חיה כבר ממזמן נסה מהאזור
אף אחד לכאן בקרוב לא יחזור.

הי, אני חושבת שעשית טעות איומה .
שניפנפת מול עיניי שקרי נאמנות וחיבה מיותרת
ולבסוף השארת אותי באמצע השריפה ביער
אכולה מכאב, וקודרת.

הדשא הירוק שנצץ בחורף מהשתקפות השמש על טיפות הטל הפך שחור,
את המראות הללו לעד אזכור.
אך שאצא משם תזכרו, אותי לא תשברו.
חכו חכו אמצא את הדרך לקרוע את נשמתכם מגופכם.
ואת החיוך המכוער מפרצופכם.
אתם מגעילים מהתמימות הטיפשה שלכם.
תתחילו לפעול חכם,
כי עוד מעט המשחק מסתיים ותם.


0 תגובות
מרמה עצמית
01/04/2017 01:46
Lili
מי את שובקת חיים?
האם תצליחי לפקוח את החושים?
תתנערי מן המבט התקוע
מן הבהייה מטה - כל ימי השבוע.

ולהלחם חזק בכל מה שמסביב
כשלהרים את המבט מעלה זה הקושי הכי גדול
כשלפקוח את אותן עניים מהווה את עיקר המכשול .
והעייפות התמונה בגופה השרוע
לא תעזוב אותה במהרה.

מחפשת כמו נרקומנית מילים מטלטלות
שיגרמו לליבה סוף סוף לפעום.
נואשת לפעילויות מטמטמות
שיגרמו לדפיקות להאיץ
ולתת לנשימותייה תחושת חיים.

והיא ממשיכה,
לשמוע את השירים הכי רועשים
כדי לדמות צעדים משמעותיים ונחושים.

הכל בכדי להעיר את עצמה, לגרום לה להאמין
ולא להתמודד לרגע עם אכזבות אינסופיות, ועם יאוש מתמיד.

מה שגרם לה לחייך בעבר, אבד.
האישונים השחורים במרכז ענייה ממשיכים להתכווץ,
כי כל פיסות הטוב שמצאו בענייה נשרפו
כל היופי בדמעות המבריקות כזכוכית שזלגו על הלחי הקרה שלה, נמחו ולא שבו .
לא ישובו לעולם.
היא תשוב אף פעם.



0 תגובות
Sleep well
26/03/2017 15:22
Lili
אפוסת כוחות

לנסות לשרוד בעולם קפוא
כשאין רגע שעובר ללא חדירת צמרמורות הקור אל הגוף.
ולגרור עוד רגל במעלה השביל
בשרירים רפויים ולב עמום
להרגיש כיאילו עוד שנייה אחליק מן המעלה שלא כל כך תלול.
כשהכל מסביב זורח בגווני צהוב,
נחנקת מדפיקות לב בגרון שמגיעות מעלה מעלה,
והראש כבר אבוד.
אבוד מעבודות השעבוד.

אין זכר לשפיות ולחיוך נעים.
כי הראש כבר כאוב ממיליוני מחטים .
כאבנים על הרקה הכאבים
וצלילי הדפיקות הנלווים נמאסים.

רעש חריקת הנעל על המדרכה חורק.
ואת הרגליים הוא שוחק.
את הקרקע כבר לא אוחזת טוב
ובין רגע שוכבת שרועה באמצע הרחוב.

עוד קצת, ממש כמה מטרים תגיעי אל ביתך
בידיים ורגליים קרות,
עוד מעט ותוכלי על המיטה להתרסק
חכי שנייה שאולי תוכלי את העניין לזהות
אך מאוחר מידי בכדי את המצב לגלות.
ולהרדם,
עם נקישות בלתי פוסקות
כי אלו את חייך מבטאות.

רק עוד שנייה,
והעניים נעצמות.

0 תגובות
תקופה
06/02/2017 09:16
Lili
קטע קצר
 האם משהו קרה? מה הבעיה?
מה הרס את השלווה שלי למשך תקופה?
משהו שפתח את קופסאת הסודות המודחקות
זה גורם לי לאבד כל מה שבניתי במשך שנים
ולהרוס את הראש הטיפשי שלי
אני רוצה את הריקנות שלי בחזרה.

הרגשה שאני נופלת אל תוך הריק ושם הכי יכולה להרגיש בטוחה.
וכך להמשיך בחיים, ולהתחיל את היום שלי בלי שום זכר לחלום המלחמה האימתי שאליו ציפיתי כל זמן השינה.
בלי הצורך של הרגשות שהתגלו, מאוכזבת ונבגדת.
פשוט ללכת בדרך המדחיקה מצרות.
אחרי הרבה לא הרבה זמן שאני היתי דיי בסדר עם מה שנהפכתי להיות
מתרסקת מאחורי החומות האלו ,
ולהכנס לתוך הדמעות המזוויעות האלה שוב..
וכל פעם מחדש למחות אותן כשאני מגיעה למקום הומה אדם.


אחרי כמה שבועות מספר של חודשים אחדים
מקבלת צמרמורות של קור שחודר את תוך עורי .
אני יודעת שאני הולכת לחזור חזרה.
ולקבל את מה ששלי, את מה שרציתי שיחזור אלי.
פתאום מבינה מה חסר לי 
לראות כלום מול פניי.
קדימה, זוהי סופה של תקופה מייגעת, אבל העיקר שמהיום סוף סוף אחזור למה שאני. 

אאסוף אל תוך קופסאת לקחים את מה שנשבר ואבד.
אשלוט יותר על כל תזוזה, כל מחשבה ורגש.
אצליח להיות מי שאני לקראת המחר.


0 תגובות
בלאגן
03/02/2017 14:03
Lili
אני מחזיקה בחיים
לא זה רק אני!
מחדדת שניים
בכדי את עצמי להרים
נאחזת בקצה מטפסת אל ההווה
ונכנעת מאחורי כולכם.

לנגב את העין בלי לחוש שום מים
על האצבע הדקיקה 
בלי למרוח את האיפור שמסתיר את פניי
אף אחד לא יחשוף אותי מתאמצת לשווא.

מטפסת בין סלעים, מנסה לעבור מכשולים
בין הרים גבוהים הבדידות מנחמת את גופי
השתיקות כמגדת עתידות שפיה חתום בסודות
דבר הן לא מספרות, 
בהם אף אחד לא יעז לחקור את כל הנסיבות.

אם אגיע אל קצה ההר, לא נותר בי שום דבר
אם תסתכלי עליי תבין רק משהו אחד ..
אני בלאגן שלא נגמר.


0 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 הבא »
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
ROCK

the music...
i like to be alone at night in my room
with my fav songs in my ears.
close my eyes and feel safe in this world
to forget all what hurting and scream to the dark,
words that i'm afraid of

and start to dance like a stupid girl